Alone amongst many

ישנם רגעים שבהם אשליית הלבד מתנפצת ואני מצליחה לראות את מרקם החיים המטורף שהוא אנחנו. לרוב אני חושבת שאני לבד, ואז מגלה איזה קשר מטורף ביני לבין אחרים ומבינה שכולנו קשורים זה בזה, שכולנו כאן ביחד, שכולנו בעצם יישות אחת ושאין דברים אקראים, שהכל מדוייק. למשל גיליתי שמשפחת ביבס קבורה ליד סבתא שלי בבית קברות קטן מאוד של יישובי צוחר. גיליתי שמטופל שאני מאוד אוהבת מזכרון יעקב הוא גיסו של חבר של דוד שלי מבאר שבע. גיליתי שאבא שלי היה גר בזכרון יעקב כשהגיע לארץ. כל מיני קשרים קטנים שבקושי ניתן להבחין בהם אבל הם קושרים אותנו זה בזה. שום דבר אינו מקרי. הכל נעשה בשלמות ובדיוק. כולנו כאן ביחד ולכל אחד יש משימה משלו שמחוברת למשימה הגדולה של כולנו.