איך היא מעיזה?
- Noah Chen
- 25 במרץ
- זמן קריאה 1 דקות
בזמן האחרון אני נמנעת לצאת מהבית. אני שנהגתי לצאת להליכות ארוכות בשדות ובחוף הים. מוצאת את עצמי נעלבת מאמא טבע שהיא מתחדשת בכל בוקר. איך היא מעיזה? איך היא לא נעצרת לנוכח כל מה שקורה פה? ואחרי כל מה שקרה? איך השמש ממשיכה לזרוח כל בוקר? איך הציפורים ממשיכות לצייץ? איך הפרחים מעיזים ללבלב? למה הכל ירוק כשבלב אפור? וישנם רגעים שבהם אני חולצת נעליים, מניחה את הרגליים על האדמה ונזכרת שאני רק חלקיק קטן מכל הדינמיקה הבלתי מתפשרת הזאת. נזכרת שענן לעולם אינו מת אלא מתמחזר שוב ושוב ונמצא בכל דבר ושגם בני אדם אינם רק הגוף שלהם ושגם הם חוזרים אלינו בכל דבר ובכל רגע. נזכרת כמה מזל יש לי שאני חופשיה

לשים את כפות הרגליים שלי על האדמה. ואז הכל נעשה נסבל יותר.
אלה הם ציורי נוף על חתיכות של עצים שליקטתי במהלך ההליכות בטבע.
אירוע אמנות במושבה 3.4.5 באפריל מתחם השאננים 9 (שאננים 9 בוייז) הרובע הורוד במפה
אמנים 25-30
כל הפרטים באתר: https://www.pardesart.co.il/ובעמוד הפייסבוק של האירוע: https://www.facebook.com/Amanim.Bamoshava
コメント