קופסא ריקה

השנה ליום ההולדת מישהו נתן לי קופסא ריקה. אני זוכרת את ההתרגשות שהיתה לי כשפתחתי את המתנה וראיתי קופסא, היתה בי ציפיה שבתוכה יהיה משהו שהושקע בו מחשבה ורגש. זוכרת את תחושת האכזבה כשראיתי שהקופסא ריקה. לא היה בה כלום... היא היתה ריקה לחלוטין. זוכרת שתחושת הריקנות העוקצת הזאת כאילו יצאה מתוך הקופסא ועפפה אותי, חדרה ללב. התחושה הזאת מלווה אותי מאז יום ההולדת שהיה בספטמבר והיתה כמו מטאפורה לשנה הנוכחית שבה נקלעתי לאנשים וסיטואציות שהיו כמו קופסאות ריקות, חסרי נשמה, חסרי לב, חסרי איכפתיות, נמנעים, משקרים, ריקים. השיקוף הזה עזר לי להבין דברים על עצמי, על הנטיה שלי לתת יותר מידי, לפתוח את הלב מהר מידי ולראות אחרים יותר מידי. קיבלתי שיעור באהבה עצמית. השנה הזאת התרוקנתי, הפכתי לקופסא ריקה. בהתחלה זה היה קשה וכואב כל כך. עכשיו אני נהנית מהריק הזה, נחה בתוכו בקלילות ובנינוחות. כל סוף הוא התחלה חדשה וכל קופסא ריקה יכולה להתמלא בכל מה שאבקש. השנה ליום ההולדת אקנה לי משהו מלא מחשבה ורגש ואשים אותו בתוך הקופסא.